|
|
|
חדשות המועדון |
פרוייקט הבוררות של רוטרי בשנת 1986 החלה פעילות של מועדוני
רוטרי בישראל, ב"פרוייקט הבוררות".
פרויקט הבוררות החל כפרוייקט ניסיוני,
במועדון רוטרי רמת השרון ובבית המשפט השלום
בהרצליה, בעידודו ובתמיכתו של כבוד נשיא בית
המשפט העליון דאז כבוד השופט מאיר שמגר. לאחר
הצלחה גדולה שם, יושם הפרוייקט בכל בתי המשפט
השלום בארץ. הוגה ויוזם
הרעיון היה ד"ר אליהו וינוגרד, נשיא בית
המשפט המחוזי בתל אביב- דאז, ונשיא לשעבר
במועדון רוטרי רמת השרון. מהותו של הפרוייקט היא שהשופטים
בבתי המשפט מציעים למתדיינים להעביר את
הסכסוך שביניהם להכרעת בורר של רוטרי. הדיון
מתקיים תוך זמן קצר לשביעות רצון כל הנוגעים
בדבר. חברי רוטרי הם בעלי מקצועות שונים,
אנשים ישרים ובעלי שכל ישר, שעקרונות הרוטרי
מנחים אותם, והם מציעים את עצמם כבוררים חינם-
אין כסף, כשירות לציבור. פרוייקט הבוררות קיבל
תנופה גדולה ובמשך שנים רבות עורכים חברי
רוטרי במועדונים השונים בארץ מאות בוררויות
אשר מופנות אליהם מבתי משפט שונים. חברי רוטרי, ששמותיהם יועברו לבית
המשפט , במסגרת מועדונית ישמשו כבוררים
בסכסוכים שיועברו אליהם ויעדו כן כשרות רוטרי
לקהילה, ללא קבלת שכר בצורה כל שהיא. במידת האפשר, ייקבע בכל מועדון "אחראי
פרוייקט הבוררות". הוא ישמש כתובת לקבלת
כתבי בי - דין מבית המשפט עם הסכם הבוררות
שחתמו הצדיים לסכסוך בבית המשפט והוא יעביר
את החומר לבורר שנקבע. הבורר יזמן את הצדדים. מקום שלא נקבע אחראי כאמור, יועבר
החומר על ידיד בית המשפט באופן ישיר לבורר. חוק הבוררות, תשכ"ח-1968
פרק
א': פרשנות
1.
הגדרות (תיקון: תשל"ד) לענין
חוק זה - "הסכם
בוררות" - הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך
שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע
ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר
ובין אם לאו; "בורר"
- בורר שנתמנה בהסכם בוררות או על פיו, לרבות
בורר מכריע ובורר-חליף; "פסק
בוררות" - פסק שניתן על ידי בורר, לרבות פסק-ביניים; "פסק
בוררות-חוץ" - פסק בוררות שניתן מחוץ לישראל; "בית
המשפט", חוץ מן האמור בסעיפים 5 ו-6 - בית
המשפט המחוזי. פרק
ב': הסכם בוררות
2.
הוראות מכלל לא
רואים
הסכם בוררות כמכיל את ההוראות שבתוספת ככל
שהן נוגעות לענין, והוא כשאין כוונה אחרת
משתמעת מן ההסכם. 3.
סייג להסכם
אין
תוקף להסכם בוררות בענין שאינו יכול לשמש
נושא להסכם בין הצדדים. 4.
חילופי צדדים ובוררים
הסכם
בוררות וסמכותו של בורר על פיו כוחם יפה גם
לגבי חליפיהם של הצדדים להסכם, וסמכותו של
בורר על פי הסכם בוררות מוקנית גם לבורר-חליף,
והכל כשאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם. 5.
עיכוב הליכים בבית המשפט
(א)
הוגשה תובענה לבית-משפט בסכסוך שהוסכם למסרו
לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות
לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את
ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה
מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה
ועדיין הוא מוכן לכך. (ב)
בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב הגנה או
בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש
לראשונה לגופו של ענין התובענה. (ג)
בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה
טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות. 6.
עיכוב הליכים על פי אמנה בין-לאומית
הוגשה
תובענה לבית-משפט בסכסוך שהוסכם למסרו
לבוררות וחלה על הבוררות אמנה בין-לאומית
שישראל צד לה והאמנה קובעת הוראות בענין
עיכוב הליכים, ישתמש בית המשפט בסמכותו לפי
סעיף 5 בהתאם לאותן הוראות ובכפוף להן. 7.
סעד נגד הפקעת זכויות
(א)
נקבע בהסכם בין הצדדים שהתחלת הליכי בוררות
או סיומם תוך תקופה פלונית יהיו תנאי מוקדם
למימושה של זכות שביניהם ונתגלע סכסוך בין
הצדדים, רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות
כן, להאריך את התקופה, אף אם עברה, בתנאים
שימצא לנכון. (ב)
החליט בית המשפט שסכסוך לא יידון בבוררות, אם
לפי סעיף 5 או 6 ואם לפי סעיף 12(ב), בטלה כל תניה
בהסכם בין הצדדים שעל פיה יהיו התחלת הליכי
בוררות או סיומם תנאי מוקדם למימושה של זכות
שביניהם. פרק ג': מינוי
בורר והעברת בורר מתפקידו
8.
מינוי בורר ע"י בית המשפט
(א)
נתגלע סכסוך בענין שהוסכם למסרו לבוררות ולא
נתמנה בורר לפי ההסכם, רשאי בית המשפט, על פי
בקשת בעל-דין, למנות את הבורר; בית המשפט רשאי
לעשות כן בין שהבורר צריך היה להתמנות על ידי
בעלי הדין או אחד מהם, ובין שצריך היה להתמנות
על ידי הבוררים שנתמנו או ע"י צד שלישי. (ב)
לא ימנה בית המשפט בורר כאמור בסעיף קטן (א),
אלא לאחר שהמבקש נתן לבעל - דינו הודעה בכתב
כאמור להלן ולא נענה תוך שבעה ימים מהיום
שנמסרה ההודעה: (1)
נקבע בהסכם הבוררות שכל צד ימנה בורר, ינקוב
המבקש בהודעה את שם הבורר שמינה וידרוש מבעל-הדין
למנות בורר מצידו; (2)
בכל מקרה אחר יציע המבקש בהודעה בורר וידרוש
מבעל-הדין להסכים
למינויו. (ג)
נקבע בהסכם-הבוררות שכל צד ימנה בורר, רשאי
בית-המשפט, על פי בקשת הצד שמינה בורר, למנות
אותו בורר, או אדם אחר, כבורר יחיד. 9.
מינוי בורר יחיד על ידי בית המשפט
נתמנה
בורר נוסף או בורר מכריע, בין על פי הסכם-הבוררות
ובין על ידי בית-המשפט, רשאי בית-המשפט, על פי
בקשת בעל-דין ועל אף האמור בהסכם-הבוררות,
למנות אותו בורר כבורר יחיד, אם ראה טעם מיוחד
לכך למען קיום הבוררות או סיומה. 10.
מעמד בורר שנתמנה על ידי בית המשפט
בורר
או בורר יחיד שנתמנה על ידי בית-המשפט, דינו
כדין בורר שנתמנה על ידי צדדים להסכם-בוררות. 11.
העברת בורר מתפקידו
בית-המשפט
רשאי להעביר בורר מתפקידו באחד המקרים האלה: (1)
נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים; (2)
התנהגותו של הבורר במהלך הבוררות גורמת
לעינוי-דין; (3)
נבצר מהבורר למלא את תפקידו. 12.
מינוי בורר חליף
(א)
נתפנתה כהונתו של בורר, אם עקב התפטרותו או
פטירתו ואם עקב העברתו מתפקידו, יחולו הוראות
הסעיפים 8 עד 10 על מינויו של בורר-חליף, והוא
כשאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם-הבוררות. (ב)
הועבר בורר מתפקידו, רשאי בית-המשפט, במקום
למנות בורר- חליף, להחליט שהסכסוך שהוא נושא
הבוררות לא יידון בבוררות, אם ראה טעם מיוחד
לכך. פרק
ד': מהלך הבוררות
13.
הזמנת עדים
(א)
לבורר נתונה בבוררות אותה סמכות להזמין עדים
למתן עדות או להמצאת מסמכים כפי שהיא נתונה
לבית-המשפט בתובענה שהוגשה לפניו, והוא רשאי
לפסוק להם שכר והוצאות. (ב)
עד המעיד בבוררות, חובותיו וחסיונותיו יהיו
כשל עד המעיד בבית המשפט. (ג)
עד שהוזמן על ידי בורר, רשאי בית-המשפט, על פי
בקשת העד, לבטל את ההזמנה, אם ראה שהיא באה תוך
שימוש לרעה בהליכי הבוררות. 14.
דרכי גביית עדות
עדותו
של עד, לרבות עדותו של בעל-דין, תיגבה בשבועה
או בהן-צדק, אם לא הסכימו הבורר ובעלי-הדין
לגבות את העדות בלי שבועה ובלי הן-צדק, ובלבד
שלא יחוייב עד להעיד בשבועה מקום שבית-המשפט
לא היה מחייבו לעשות כן. 15.
דיון בהעדר בעל-דין
(א)
בעל-דין שהוזמן כדין לישיבה פלונית ולא
התייצב, רשאי הבורר באותה ישיבה לדון בסכסוך
בהעדרו; בעל-דין שנדרש לטעון טענותיו במועד
שנקבע לכך ולא עשה כן, רשאי הבורר לפסוק
בסכסוך בהעדרו. (ב)
פסק-בוררות שניתן אחרי דיון שהתנהל בהעדר בעל-דין
או בהעדר טענותיו, רשאי הבורר, על פי פניית בעל-דין
שהובאה לפניו תוך שלושים יום מהיום שנמסר לו
העתק הפסק, לבטלו ולחדש את הדיון, אם שוכנע
שבעל-הדין נעדר או לא טען טענותיו מסיבה
מוצדקת. 16.
סמכויות-עזר של בית המשפט
(א)
בענינים הבאים נתונות לבית-המשפט לגבי בוררות
הסמכויות למתן סעד הנתונות לו לגבי תובענה
שהוגשה לפניו: (1)
הזמנת עדים, פסיקת שכרם והוצאותיהם; (2)
נקיטת אמצעי כפיה וענישה כלפי עד שלא נענה
להזמנה של הבורר או של בית-המשפט, או שסירב
להעיד; (3)
גביית עדות מיד או מחוץ לתחום השיפוט; (4)
תחליף המצאה של הודעות או מסמכים לבעלי-הדין; (5)
עיקול נכסים, עיכוב יציאה מן הארץ, ערובה
להמצאת נכסים, מינוי כונס-נכסים, צו עשה וצו לא
תעשה. (ב)
בקשה למתן סעד לפי סעיף זה יכול שתוגש על ידי
בעל-דין או על ידי הבורר; לא נתמנה עדיין בורר,
רשאי בעל-דין להגיש את הבקשה לאחר שנתן לבעל-הדין
האחר הודעה כאמור בסעיף 8(ב). (ג)
לענין סעיף-קטן (א) דין מינוי בורר או מתן
הודעה כאמור כדין הגשת תובענה לבית-המשפט. (ד)
הוראות סעיף זה אין בהן כדי לגרוע מסמכויות
הבורר לפי הסכם- הבוררות או לפי חוק זה. 17.
הארכה של סעד זמני
(א)
סעד שניתן לפי סעיף 16(א)(5) יעמוד בתקפו, אם לא
בוטל על ידי בית המשפט, עד למתן פסק-הבוררות,
ורשאי הבורר בפסק-הבוררות לעשותו, כולו או
מקצתו, לסעד סופי. (ב)
החלטת הבורר לפי סעיף-קטן (א) דינה, פרט לערעור,
כדין החלטת בית-המשפט. 18.
פניה לבית המשפט אינה מעכבת הדיון הגשת
בקשה לבית-המשפט בקשר לבוררות, אם על ידי בעל-דין
ואם על ידי הבורר, אין בה כדי לעכב את מהלך
הבוררות, אלא אם הורה על כך בית-המשפט או הבורר. 19.
הארכת תקופות לפעולות הבורר (א)
נקבעה בהסכם-הבוררות או בחוק זה תקופה למתן
פסק- הבוררות או לפעולה אחרת של הבורר, רשאי
בית-המשפט, על פי בקשה של בעל-דין או של הבורר,
להאריך את התקופה מדי פעם לתקופה שיקבע, אף אם
עברה התקופה הקודמת. (ב)
בחישוב תקופה כאמור בסעיף-קטן (א) לא יבוא
במנין הזמן שבו עוכב מהלך הבוררות לפי סעיף 18
או לפי סעיף 33. פרק
ה': פסק הבוררות
20.
צורת פסק בוררות פסק-הבוררות
יהיה בכתב וייחתם על ידי הבורר בציון תאריך
החתימה; בבוררות לפני בוררים אחדים, די בחתימת
רובם אם צויין בפסק ששאר הבוררים אינם יכולים
או אינם רוצים לחתום עליו. 21.
דין פסק בוררות
בכפוף
לסעיפים 24 עד 28 ובאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם-
הבוררות, מחייב פסק-בוררות את בעלי-הדין
וחליפיהם כמעשה בית- דין. 22.
תיקון פסק בוררות
(א)
הבורר רשאי, על פי פניית בעל-דין ולאחר שניתנה
לבעלי-הדין האחרים הזדמנות נאותה לטעון
טענותיהם, לתקן או להשלים את פסק-הבוררות, אם
היה לקוי באחד מאלה: (1)
נפלה בפסק טעות-סופר, פליטת-קולמוס, השמטה,
טעות בתיאור אדם או נכס, בתאריך, במספר, בחישוב
וכיוצא באלה; (2)
הפסק לקוי בענין שאינו נוגע לגוף הסכסוך; (3)
אין בפסק הוראה בדבר תשלום ריבית; (4)
אין בפסק הוראה בדבר הוצאות הצדדים, לרבות שכר
טרחת עורך- דין. (ב)
לא ייזקק הבורר לפנייה לפי סעיף-קטן (א)(3) או (4)
שהובאה לפניו כעבור שלושים יום מיום מתן פסק-הבוררות,
אם ניתן בפני הפונה, או מהיום שנמסר לפונה
העתק הפסק, אם ניתן שלא בפניו. (ג)
הבורר יחליט בפנייה לפי סעיף זה תוך שלושים
יום מהיום שנמסרה לבעלי-הדין האחרים הודעה
עליה. (ד)
ליקויים כאמור בסעיף-קטן (א)(1) או (2) רשאי בית-המשפט
לתקנם תוך כדי דיון בבקשה לאישור הפסק או
לביטולו, אף אם לא היתה פנייה לבורר או שהיתה
פנייה והבורר לא החליט בה. 23.
אישור פסק בוררות
(א)
בית-המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין, לאשר פסק-בוררות; אושר
הפסק-דינו לכל דבר, פרט לערעור, כדין פסק-דין
של בית- המשפט. (ב)
לא ייזקק בית-המשפט להתנגדות לאישור פסק-הבוררות
אלא בדרך בקשה לביטולו. 24.
ביטול פסק בוררות
בית-המשפט
רשאי, על פי בקשת בעל-דין (בחוק זה - בקשת-ביטול),
לבטל פסק-בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו
או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה: (1)
לא היה הסכם-בוררות בר-תוקף; (2)
הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין; (3)
הבורר פעל ללא-סמכות או שחרג מהסמכויות
הנתונות לו לפי הסכם-הבוררות; (4)
לא ניתנה לבעל-דין הזדמנות נאותה לטעון
טענותיו או להביא ראיותיו; (5)
הבורר לא הכריע באחד הענינים שנמסרו להכרעתו; (6)
הותנה בהסכם-הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים
לפסק והבורר לא עשה כן; (7)
הותנה בהסכם-הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם
לדין והבורר לא עשה כן; (8)
הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו; (9)
תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור; (10)
קיימת עילה שעל פיה היה בית-משפט מבטל פסק-דין
סופי שאין עליו ערעור עוד. 25.
החזרת הפסק לבורר
החליט
בית המשפט להחזיר לבורר פסק בוררות, יפסוק
הבורר תוך תקופה של שלושה חדשים מיום ההחלטה,
זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת. 26.
סייגים לביטול הפסק
(א) בית המשפט רשאי לדחות בקשת ביטול
על אף קיומה של אחת העילות האמורות בסעיף 24, אם
היה סבור שלא נגרם עיוות-דין. (ב)
לא יבטל בית המשפט את פסק הבוררות שלו, אם ניתן
לבטלו בחלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר. (ג)
לא תישמע טענה של בעל-דין שפסק הבוררות ניתן
שלא במועדו, אלא אם שמר לעצמו, בהודעה בכתב
לבורר לפני מתן הפסק, את הזכות לטעון טענה זו. 27.
המועד לבקשת ביטול (תיקון: תשל"ד) (א)
לא ייזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה כעבור
ארבעים וחמישה יום מיום מתן הפסק, אם ניתן
בפני המבקש, או מהיום שנמסר למבקש, על ידי
הבורר או על ידי בעל-דין, העתק הפסק, אם ניתן
שלא בפניו; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה
האמורה, אף אם כבר עברה, מטעמים מיוחדים
שיירשמו, ובכל מקרה שהוגשה בקשה לאישור של פסק
בוררות-חוץ. (ב)
היתה פנייה לבורר לפי סעיף 22, תתחיל התקופה של
ארבעים וחמישה יום מהיום שהבורר החליט או
צריך היה להחליט בפנייה; ובבקשת
ביטול על פי העילה האמורה בסעיף 24(10) - מהיום
שנתגלו העובדות המשמשות יסוד לבקשה. (ג)
לא ייזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה אחרי
שפסק הבוררות אושר. (ד)
המועדים האמורים בסעיף קטן (א) לא יחולו על
בקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף 24(1)
והוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על בקשת ביטול
על פי העילה האמורה בסעיף 24(10). 28.
בקשת ביטול ואישור הפסק
הוגשה
בקשת ביטול והיא נדחתה, יאשר בית המשפט את פסק
הבוררות, אף אם לא הוגשה בקשה לאישורו; דחה בית
המשפט את בקשת הביטול בחלקה או שהשלים או תיקן
את פסק הבוררות עקב הדיון בבקשה, יאשר את הפסק
במידה שלא בוטל או כפי שהושלם או תוקן. 29.
צו עיקול וכו'
(א)
משהוגשה בקשה לאישור פסק בוררות או לביטולו,
רשאי בית המשפט להורות על עיקול נכסי בעל הדין
שנגדו ניתן הפסק, עיכוב יציאתו מן הארץ או מתן
ערובה למילוי פסק הבוררות; הבקשה יכול שתהיה
בעל-פה, ורשאי בית המשפט לפטור את המבקש ממתן
ערובה. (ב)
הוראות כל חיקוק בדבר עיקול זמני, עיכוב יציאה
מן הארץ ומתן ערובה יחולו על סעד לפי סעיף זה,
בשינויים המחוייבים. 29א.
פסק בוררות חוץ (תיקון: תשל"ד) בקשה
לאישור או לביטול של פסק בוררות-חוץ שחלה עליו
אמנה בינלאומית שישראל צד לה והאמנה קובעת
הוראות בענין הנדון, תוגש ותידון בהתאם לאותן
הוראות ובכפוף להן. פרק
ו': חיובי הבורר ושכרו
30.
אחריות הבורר
בורר
שהסכים למינויו חייב לנהוג כלפי בעלי הדין
בנאמנות; מעל הבורר באמון שניתן בו, זכאי
הנפגע, נוסף על כל תרופה לפי חוק זה, לפיצויים
הניתנים בשל הפרת חוזה. 31.
שכר הבורר
(א)
בעלי-הדין חייבים לשלם לבורר את שכרו
והוצאותיו (להלן ביחד- השכר), בסכומים, בחלקים
ובמועדים שקבע הבורר, והוא כשאין כוונה אחרת
משתמעת מהסכם הבוררות. (ב)
בעל-דין רשאי לשלם לבורר לחשבון שכרו כל סכום
שבעל-דין אחר מפגר בתשלומו, ומשעשה כן זכאי
הוא בכל עת לחזור אל בעל-הדין האחר ולהיפרע
ממנו מה ששילם. 32.
הפחתת שכר הבורר
(א)
בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין, להפחית
שכר שקבע הבורר שלא על דעת בעלי הדין, אם ראה
שהשכר מוגזם, ורשאי הוא לפי זה לצוות על החזרת
סכומים ששולמו לבורר לחשבון השכר, והכל כשאין
כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות. (ב)
לא ייזקק בית המשפט לבקשה להפחית שכר שהוגשה
לפני מתן פסק הבוררות או אחרי עבור התקופה
האמורה בסעיף 27(א). 33.
זכות עיכוב
(א)
לא שולם לבורר שכרו, כולו או מקצתו, במועדו,
רשאי הוא לעכב את המשך הדיון ואת מתן פסק
הבוררות או מסירתו עד שישולם הסכום שבפיגור. (ב)
עשה הבורר כאמור בסעיף קטן (א) לגבי שכר שבעל-דין
טוען שהוא מוגזם, רשאי בית-המשפט, על פי בקשת
בעל-דין, להורות לבורר להמשיך בדיון או לתת את
פסק הבוררות או למסרו, הכל לפי הענין, בתנאי
שהשכר, כולו או מקצתו, יופקד בבית-המשפט או
שהמבקש יתן ערובה לתשלומו. 34.
שכרו של בורר שהועבר מתפקידו
בורר
שהועבר מתפקידו, רשאי בית-המשפט, על פי בקשת
בעל-דין, לקבוע אם הוא זכאי לשכרו, כולו או
מקצתו, אם לאו, ורשאי בית המשפט לפי זה לצוות
על החזרת סכומים ששולמו לבורר לחשבון שכרו. 35.
מעמד הבורר ובעלי הדין
בבקשה
שהגיש אחד מבעלי-הדין לפי סעיפים 32, 33(ב) או 34
יהיה הבורר משיב ותינתן לבעלי-הדין האחרים
הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם. פרק
ז': הוראות שונות
36.
דין המדינה
דין
המדינה לענין חוק זה כדין כל אדם, אולם הוראות
החוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל-דין),
תשי"ח-1958, יחולו על בוררות שהמדינה צד לה. 37.
סמכויות הרשם
הסמכויות
הנתונות לבית המשפט לפי חוק זה נתונות גם לרשם
בית המשפט בענינים אלה: (1)
סמכויות שרשם היה מוסמך להשתמש בהן אילו
התביעה שבבוררות היתה תובענה שהוגשה לבית
המשפט; (2)
מינוי בורר; (3)
הארכת מועדים לפי חוק זה; (4)
אישור פסק בוררות ומתן צו לפי סעיף 29, כשאין
בקשה לביטול הפסק. 38.
ערעור
החלטה
של בית המשפט לפי חוק זה ניתנת לערעור ברשות
לפי סעיף 19(ב) לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957;
החלטה של רשם לפי חוק זה ניתנת לערעור לפי
סעיף 8(ב) ו-(ד) לפקודת הרשמים, 1936. 39.
שמירת זכויות וחיובים
אין
בהוראות חוק זה כדי למנוע הגשת תובענה לבית
המשפט על פי הזכויות והחיובים שנקבעו בפסק
בוררות לפי חוק זה או בהכרעה שניתנה על יסוד
הסכם בעל-פה. 39א.
שמירת דינים (תיקון: תשל"ד) אין
בהוראות חוק זה כדי למנוע עיכוב ההליכים בבית
המשפט, אישור או ביטול של פסק בוררות או הליך
אחר על פי חוק זה, אף אם חל על הבוררות דין חוץ,
או שפסק הבוררות הוא פסק בוררות-חוץ, שלא חלה
עליהם אמנה כאמור בסעיפים 6 או 29א או שאין
באמנה הוראות בענין הנדון. 40.
ביטול פקודת
הבוררות - בטלה. 41.
תחילה והוראת מעבר
תחילתו
של חוק זה ביום י"א בטבת תשכ"ט (1 בינואר
1969); אולם בוררות שהתחילה לפני תחילת חוק זה,
אם על ידי מתן הודעה מבעל- דין למשנהו הדורשת
ממנו למנות בורר או להסכים למינויו ואם על ידי
הודעה לבורר הדורשת ממנו להתחיל לדון בסכסוך -
יוסיף לחול עליה הדין הקודם. 42.
ביצוע ותקנות (תיקון: תשל"ד) שר
המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי
להתקין תקנות סדרי דין במידה שהדבר דרוש
לקיום אמנה כאמור בסעיפים 6 או 29א. תוספת
(סעיף 2)
א.
הבוררות תהיה לפני בורר יחיד, אם לא נקבע מספר
בוררים גדול יותר. ב.
בבוררות לפני מספר זוגי של בוררים ימנו
הבוררים, על פי דרישת אחד מהם, בורר נוסף;
נתמנה בורר נוסף יהיה הוא יושב-ראש הבוררות. ג.
בבוררות לפני מספר בלתי-זוגי של בוררים יבחרו
הבוררים מתוכם יושב-ראש. ד.
יושב-ראש הבוררות רשאי לקבוע את מקום ישיבות
הבוררות ומועדיהן ולהחליט בכל דבר הכרוך
בסדרי ישיבות הבוררות. ה.
החלטות הבוררים ופסק הבוררות יתקבלו ברוב
דעות; באין רוב לפסק הבוררות הסופי, תכריע
דעתו של היושב-ראש; בורר שנשאר במיעוט רשאי
להביע דעתו החולקת בפסק הבוררות. ו.
בבוררות שבה נתמנה בורר מכריע ייכנס אותו
בורר לתפקידו לאחר שהבוררים האחרים, או אחד
מהם, נתנו לו ולבעלי הדין הודעה בכתב שאין רוב
לפסק-הבוררות הסופי, ומשנכנס לתפקידו, יבוא
הוא במקום הבוררים האחרים. ז.
נכנס בורר לתפקידו כבורר נוסף, בורר מכריע או
בורר-חליף, תימשך הבוררות מהשלב שאליו הגיעה
לפני כן, אם לא דרש הבורר לנהוג בדרך אחרת. ח.
הבורר רשאי להורות לבעלי-הדין להשיב לשאלונים,
לגלות ולהמציא מסמכים ולעשות כל דבר אחר
הכרוך בניהול הבוררות, כפי שרשאי היה לעשות
בית-המשפט בתובענה שהוגשה לפניו. ט.
ציווה הבורר על בעל-דין דבר הכרוך בניהול
הבוררות, וללא סיבה מוצדקת לא מילא בעל-הדין
אחרי הצו, רשאי הבורר, לאחר שהיתרה בבעל-הדין,
לדחות את התביעה, אם ניתן הצו נגד תובע, או
למחוק את ההגנה ולפסוק בסכסוך כאילו לא
התגונן הנתבע, אם ניתן הצו נגד נתבע. י.
הבורר לא יקיים ישיבה בהעדר בעל-דין אלא אם
הזהיר אותו, בכתב או בעל-פה, שידון באותה ישיבה
בהעדרו אם לא יתייצב. יא.
לפני שיגבה עדות, יזהיר הבורר את העד כי עליו
להעיד אמת, שאם לא כן יהא צפוי לעונש הקבוע
בחוק. יב.
היתה הכרעת הסכסוך כרוכה בענין הטעון מומחיות,
רשאי הבורר, בכל שלב משלבי הדיון ולאחר שנתן
לבעלי-הדין הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם,
להורות על מסירת הענין לחוות-דעתו של מומחה
שימנה; עותק
מחוות-הדעת של המומחה יימסר לבעלי-הדין והם
רשאים להתנגד לה ולדרוש את חקירת המומחה
כאילו היה עד מטעם הבורר; הבורר
רשאי שלא לשמוע עדויות של מומחים אחרים לענין
שהוא מסר למומחה, אם הודיע על כך מראש לבעלי-הדין
ולא התנגדו. יג.
הבורר יעמיד את תיק הבוררות לרשות בעלי-הדין,
בכל עת סבירה, לעיון ולהעתקה. יד.
הבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר
להכרעה צודקת ומהירה של הסכסוך ויפסוק לפי
מיטב שפיטתו על פי החומר שבפניו; הבורר
לא יהיה קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או
בסדרי-הדין הנוהגים בבתי-המשפט. טו.
על הבורר לתת את פסק-הבוררות תוך שלושה חדשים
מהיום שהתחיל לדון בסכסוך, או שנדרש להתחיל
לדון בו על ידי הודעה בכתב של בעל-דין, הכל לפי
המוקדם יותר, אולם רשאי הבורר להאריך את
התקופה עד לשלושה חדשים נוספים. טז.
הבורר רשאי להביא שאלה משפטית המתעוררת במהלך
הבוררות או את פסק-הבוררות, כולו או מקצתו,
לפני בית-המשפט בדרך אבעיה לשם מתן חוות-דעת. יז.
הבורר רשאי לתת פסק הצהרתי, צו עשה או לא תעשה,
צו ביצוע בעין וכל סעד אחר שבית-המשפט מוסמך
לתתו, וכן רשאי הוא לתת פסק-ביניים המכריע
בנושא הבוררות חלקים-חלקים. יח.
הבורר רשאי להורות בדבר הוצאות הצדדים, לרבות
שכר טרחת עורך-דין, ובדבר שכר הבורר והוצאותיו,
כולם או מקצתם, והוא רשאי להורות על הפקדת
סכומים אלה או על מתן ערובה לתשלומם; לא הורה
הבורר הוראה אחרת, חייבים בעלי-הדין לשלם לו
את שכרו והוצאותיו חלק כחלק. יט.
על הבורר לשמור על תיק הבוררות שבע שנים לאחר
גמר הבוררות. כ.
מסמך בענין הבוררות שנשלח לבורר או לבעל-דין
בדואר רשום עם אישור-מסירה, יראוהו כנמסר
לנמען בתאריך הרשום באישור- המסירה או באישור-הסירוב
לקבל את המסמך. ______________________________ ^1^
ס"ח תשכ"ח, 184; תשל"ד, 92.
הסכם בוררות
במסגרת בוררות רוטרי
======================= שנערך
ונחתם היום ________ לחודש _______
_200: ב
י ן: ____________ ת.ז.
_______________ מרחוב
____________________________
שיקרא
להלן "התובע".
מצד אחד
ל
ב י ן: ___________ ת.ז.
______________________ מרחוב
___________________________________
שיקרא להלן
"הנתבע".
מצד שני ה
ו א י ל והצדדים
מסכימים בזה למסור לבוררות את הסכסוך שנתגלע
ביניהם, ושלגביו מתנהל הליך משפטי בתיק אזרחי_____________
בבית המשפט השלום/לתביעות קטנות ב- _____________.
ו
ה ו א י ל והצדדים
הסכימו למסור את הסכסוך ביניהם להכרעתו של
בורר יחיד, חבר מועדון רוטרי ___________ שהסכים
לשמש כבורר, ללא תשלום וכשירות לציבור. ו
ה ו א י ל והצדדים הסכימו להחיל על הבוררות
שביניהם את ההוראות המפורטות
להלן: אי
לכך הותנה והוסכם בין הצדדים כדלקמן: 1.
כל האמור לעיל במבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי
נפרד ממנו. 2.
הצדדים ממנים בזאת את _____________ חבר מועדון
רוטרי ___________,
כבורר דן יחיד בסכסוך
שביניהם. הבורר ישמש גם כמומחה ו/או
כמעריך, הכל כפי שיראה לבורר במהלך הבוררות.
3.
כתבי בי-דין לפני הבורר יהיו כתב התביעה וכתב
הגנה שהוגשו בת.א. ____________, בבית המשפט
השלום/לתביעות קטנות ב-______________. 4.
הבוררות תתנהל לפי חוק הבוררות ולאור המוסכם
בהסכם בוררות זה.
5.
הבוררות תתקיים במקום בו יקבע הבורר וללא
ייצוג עורכי דין, הצדדים יביאו את הראיות
וישמיעו את טענותיהם במקום ובמועדים שיקבע
הבורר, במידת האפשר, לאחר תיאום מראש עם
הצדדים. 6.
הבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר
להכרעת צודקת ומהירה בסכסוך, ויפסוק על
פי מיטב שפיטתו.
הבורר לא/ יהיה קשור בדין המהותי, בדיני
ראיות או בסדרי דין הנהוגים בבתי המשפט.
הבורר רשאי לפי שקול דעתו המוחלט לתת פסק
הצהרתי, צווי עשה או לא
תעשה, ביצוע בעין,
וכל סעד אחר שבית המשפט מוסמך היה לתת, וכן
רשאי הוא לתת פסק והחלטות ביניים במהלך
הבוררות.
7.
הבורר יהיה רשאי לקיים ישיבה או ישיבות במהלך
הבוררות בהיעדר בעל דין, לאחר שהזהירו שידון
באותה ישיבה או ישיבות בהיעדרו אם לא יתייצב,
וכן ליתן כל פסק, החלטה וצו, אף בהיעדרו של צד
כאמור לעיל. 8.
לפני שיגבה עדות, יזהיר הבורר את העד כי עליו
להגיד את האמת, שאם לא כן יהיה צפוי לעונשים
הקבועים בחוק.
9.
הבורר יהיה רשאי להורות בדבר הוצאות הצדדים,
כולן או מקצתן. 10.
הבורר יעמיד את תיק הבוררות לרשות בעלי הדין,
לפי בקשתם, בכל עת סבירה, לשם עיון והעתקה.
11.
הבורר יתן פסק בורר בתוך שלושה חודשים מיום
תחילת הבוררות, אולם רשאי להאריך את המועד
בשלושה חודשים נוספים. הבורר
יהיה פטור מלתת נימוקים לפסק דינו או לכל
החלטה או צו שניתנו
על ידו במהלך הבוררות.
12.
עם מתן פסק הבוררות יהיה רשאי הבורר להחזיר
לצדדים כל חומר שימצא לנכון מתיק הבוררות
והוא ישמור לעצמו במשך שבע שנים רק כתבי-דין
ופסק הבוררות.
13.
הבורר לא יהיה חייב להקריא לפני הצדדים את פסק
הבוררות, פסקי והחלטות ביניים זמניות או
חלקיות וכן צווים למיניהם ויהיה רשאי להודיעם
לצדדים בדואר,פקס או דוא"ל.
14.
הצדדים מתחייבים בזאת לכבד ולמלא במלואם את
פסק הבורר, צוויו והחלטותיו. 15.
הוראות התוספת לחוק הבוררות, תשכ"ח- 1968 תחול
על בוררות זו, ככל
שלא נקבע אחרת בהסכם זה. 16.
מסמך בעניין הבוררות שנשלח לבורר או לבעלי
הדין בדואר רשום, יראוהו כנמסר לנמען, 3 ימים
לאחר התאריך הרשום בקבלת משרד הדואר. ולראיה
באנו על החתום: __________________
______________________
צד א
צד ב הנ"ל
חתמו בפני: תאריך:
_____________
___________________
השופט/ הבורר כנס
האזור- השתלמות מקצועית בנושא הבוררות
רמת
השרון - 14/11/2003
דברי כבוד השופט נ/ל ד"ר
אליהו וינוגרד- נשיא בית המשפט המחוזי בתל
אביב (בדימוס).
"פרוייקט
הבוררות"- הולדת הפרוייקט. בשנת
1985, ישבתי בהשתלמות שופטים ב- "נווה אילן"
ליד ירושלים, והאזנתי
לרשמי ביקור בארצות
הברית של אחת
השופטות. היא סיפרה על ביקורה באחת מערי השדה
בארה"ב, ובין השאר סיפרה כי תושבי העיר
מתנדבים לתת שרותי בוררות חינם לתושבי הקהילה.
באותו רגע נפל אצלי האסימון. אמרתי לעצמי:
זהו פרויקט נפלא לרוטרי. מכאן
ואילך לבש הרעיון
עור וגידים. תחילה הבאתי את הרעיון לחברי
מועדוני, מועדון רמת השרון, והוא נתקבל
בהתלהבות. לאחר
מכן, פניתי לשופט מאיר שמגר, שהיה אז נשיא בית
המשפט העליון, והבאתי את הרעיון בפניו. הרעיון
היה פשוט: הואיל וחברי רוטרי מייצגים
מקצועות שונים, תינתן בידי השופטים רשימת
חברי רוטרי, בפרוט מקצועותיהם,
והשופטים יוכלו להציע למתדיינים למסור את
סכסוכיהם להכרעת בורר חבר רוטרי, בעל מקצוע
בנושא המתאים לנשוא הסכסוך, בחינם, כשירות
שניתן על ידי רוטרי לבני הקהילה. הרעיון
נשא חן בעיני השופט שמגר, והוא הציע להפעילו
לניסיון של שנה אחת, בבית משפט השלום בהרצליה
יחד עם המועדון
הסמוך, מועדון רמת השרון. הניסיון
הצליח מעל המשוער, ואז ניתן אור ירוק להפעלת
הפרויקט בכל הארץ. היום
אנו מקיימים יום עיון בנושאי בוררות בכלל
ובוררות רוטרי בפרט. אנו נשוחח על מהותה של
הבוררות, כיצד יש לנהל אותה ונדגים לכם זאת
הלכה למעשה. הבוררות בישראל: מהותה של
בוררות ותולדותיה. בכל
קבוצת אנשים, בכל חברה של בני אדם, הפועלים
במשותף, החיים במסגרת חברתית כל שהיא, מטבע
הדברים שבין חבריה יהיו אי-הבנות, שאלות,
בעיות וסכסוכים. זו גדולתו של האופי האנושי,
שאנשים נולדו שונים זה מזה. אחד חרוץ, אחר עצלן,
אחד חכם, אחר טיפש, אחד עקשן, אחר ותרן. כשהם
באים במגע יום-יומי זה עם זה, נוצרים חיכוכים,
מתגלות אי-הבנות, עולות גישות שונות, ואם אין
הם יודעים לגשר בין אלה, ולהגיע לפתרון מוסכם,
ואיש-איש מהם מחזיק בעמדתו- הרי לנו סכסוך. סכסוך
יכול להיות אידיאולוגי. סכסוך כזה יכול
להסתכם באין סוף ויכוחים, כשכל אחד מנסה לשכנע
את רעהו. סכסוך
יכול להיות גם מטריאלי: אחד מכר לשני סחורה
וזה אינו שבע רצון מטיבה, או שהייתה ביניהם אי-הבנה
בקשר למחיר; שנים שעשו שותפות לנהל עסק וכל
אחד מהם סבור שחברו אינו משקיע מאמצים
ומשאבים במידה שווה אך רוצה את השוויון
בחלוקת הרווחים; קבלן בנה בניין והקונה אינו
מרוצה מן התוצאה, וכיוצא באלה סכסוכים
המוכרים לנו מחיי יום-יום. אפשר
לומר שהסכסוכים- ימיהם
כימי האנושות. אם
נפתח את ספר בראשית, שם מסופר על חברה מצומצמת
למדי של נוודים, ההולכים עם צאנם. נמצא שם את
הסכסוכים האופייניים לרועי צאן. הנה בפרק כח'
מוכיח אברהם את אבימלך על אודות באר המים אשר
גזלו עבדי אבימלך,
והסכסוך הזה נפתר ביניהם בהבנה: "ויכרתו
שניהם ברית". אברהם
ולוט, בני משפחה אחת, החיים כחמולה גדולה אחת,
אף הם אינם מסתדרים ביניהם. "ולא
נשא אותם הארץ לשבת יחדיו, כי היה רכושם רב,
ולא יכלו לשבת יחדיו, ויהי ריב בין רועי מקנה
אברהם ובין רועי מקנה לוט. ויאמר אברהם אל לוט
: אל נא תהי מריבה
ביני ובינך ובין
רועי ובין רועיך, כי אנשים אחים אנחנו." ואז
הם מחליטים לחלק את שטחי המחייה ביניהם. לוט
בוחר את כיכר הירדן "וייפרדו איש מעל אחיו". אך
יצאו בני ישראל ממצרים, והם בראשית דרכם במדבר,
ששים ריבוא אנשים, והסכסוכים ביניהם רבים. איך
מיישבים אותם? פונים למנהיג, למשה, ומביאים
בפניו את הסכסוך. הנה אנו מוצאים בספר שמות, פרשת
יתרו, תיאור ראשון של מוסד הבוררות בישראל: "ויהי
ממחרת וישב משה לשפוט את העם, ויעמוד העם על
משה מן הבוקר עד הערב. וירא חותן משה את כל אשר
הוא עושה לעם ויאמר: מה הדבר הזה אשר אתה עושה
לעם, מדוע אתה יושב לבדך, וכל העם ניצב עליך, מן
הבוקר עד הערב. ויאמר משה לחובב: כי יבוא אלי
העם לדרוש אלוהים, כי יהיה להם דבר- בא אלי.
ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חוקי
האלוהים ואת תורתו. ויאמר
חותן משה אליו: לא טוב הדבר אשר אתה עושה. נבול
תבול גם אתה, גם העם הזה אשר עמך, כי כבד ממך
הדבר, לא תוכל עשוהו לבדך. עתה שמע בקולי-
איעצך ויהי אלוהים עמך. ואתה תחזה מכל העם
אנשי חיל, יראי אלוהים, אנשי אמת, שונאי בצע,
ושמת עליהם שרי אלפים, שרי מאות , שרי חמישים
ושרי עשרות, ושפטו את העם בכל עת, והיה כל הדבר
הגדול יביאו אליך, וכל הדבר הקטן- ישפטו הם,
והקל מעליך ונשאו אתך." הפרק
הזה מאלף: הנה שנים עשר השבטים מתחילים לתפקד
כעם עצמאי, ואין לו מערכת משפטית ואין לו
שופטים מקצועיים. הסכסוכים, מטבע הדברים, רבים,
ואין מי שייתן פתרון משפטי מהיר לחילוקי
הדעות. משה מנסה לפתור בעצמו, הדוחק הוא רב,
כאז- כן היום, העומס על המערכת רב מנשוא. יתרו,
שבא ממדיין, מדינה בעלת מסורת משפטית ונוהלים
משפטיים, וכמי שמנוסה בעניינים, מלמד את חתנו
שבחברה אנושית שכה רבים בה הסכסוכים, עד
שהמתדיינים עומדים מן הבוקר עד הערב כדי
להתדיין, יש לתת מענה על ידי
אנשים מן הציבור, הפזורים ברחבי השבטים,
והם פותרים את הסכסוכים, איש-איש בקהילה שלו. הנה
לכם דמיון לבוררות
רוטרי. מה
הן התכונות הנדרשות לאותם שרי אלפים ושרי
עשרות, כדי להיבחר על ידי משה? לאו דווקא
משפטנים שגמרו את האוניברסיטה והם יודעי דת
ודין, אלא: אנשי חיל, יראי אלוהים, אנשי אמת
ושונאי בצע, במלים אחרות: אנשים ישרים, בעלי
שכל ישר, העובדים בהתנדבות ויכולים לפתור את
הסכסוכים. בעצם,
יתרו יכול היה לומר בקיצור: ואתה תבחר לך אנשי
רוטרי. זוהי
ראשיתו של מוסד הבוררות בישראל, ואכן בין
ההוראות שניתנו לעם הבא לארצו אנו מוצאים את
ההוראה: "שופטים
ושוטרים תיתן לך בכל שעריך". גם בתקופות מאוחרות יותר אנו
מוצאים את המוסד הזה, אם בתקופת השופטים,
כדוגמת דבורה הנביאה שישבה תחת התומר ושפטה
את העם, או כדוגמת הזקנים שהיו יושבים בשער
העיר ואליהם פנו למשפט. למשל במגילת רות,
כשבועז היה צריך לבצע פעולה משפטית של העברת
קרקעות, נאמר: "ויקח
עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר: שבו פה וישבו.
ויאמר לגואל: חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך
מכרה נעמי וכו' וכו'. ויאמר בועז לזקנים: עדים
אתם היום כי קניתי את כל אשר לאלימלך וכו'" הנה
פעולה משפטית מסובכת של רכישת זכויות
במקרקעין נעשית בדרך של בוררות על ידי זקני
העדה. עוד
מלה אחת על הבוררות בתולדות ישראל. כשהעם ישב
בארצו, היו בתי דין שדנו אותו ושפטו אותו,
ומסכת סנהדרין בתלמוד כוללת בתוכה את כל
ההוראות להקמת בית-דין ולדרך ניהולו. לאחר
שהעם יצא לגולה, השתדלו בכל קהילות ישראל
לשמור על האוטונומיה המשפטית של הקהילה, על אף
שברוב המדינות היא לא הייתה מוכרת על ידי
השלטון. למערכת משפטית אשר אינה מוכרת על פי
חוק המדינה, אין בדרך כלל סמכות ואין תוקף
משפטי לפסקי הדין שלה, אז
מה התועלת לנהל משפט בפני ערכאה נטולת סמכות
כזו? כאן התפתחה
מערכת ההתדיינות בהסכמה. הצדדים היו חותמים
מראש על הסכמתם שכל מה שיפסוק הדיין, הבורר,
יהיה מקובל עליהם כפסק מחייב. זוהי הבוררות
בהתגלמותה. הבורר, הדיין מקבל את סמכותו מכוח
הסכמת בעלי הדין. מוכר
לכם, בודאי, המונח "דין-תורה", או "ללכת
לרב", ובאידיש "צו גייען צו מענטשען"-
ללכת לאנשים. זוהי הבוררות העממית, שבה
היו המתדיינים מקבלים על עצמם מראש את פסיקת
הבורר, שהיה בית הדין או הרב או סתם אדם מהימן
עליהם בקהילה. והנה
חזרנו סוף-סוף ארצה. יש לנו עצמאות. יש לנו
מערכת מפוארת ומכובדת, אולם, כמו אצל משה רבנו
העם עומד עליה מבוקר עד ערב. מי
שמגיש היום משפט ממתין לעתים שלוש או ארבע
שנים, עד שעניינו יגיע בבית המשפט לידי סיום.
זו אינה מכת המדינה שלנו בלבד, אלא תופעה, מאד
לא נחמדה בכל העולם המערבי. שופט אנגלי ידוע
אמר: Justice
delayed is justice denied"" צדק
דחוי הוא צדק שנמנע. אם רוצים לעשות דין-צדק
הוא צריך להיעשות במהירות, כאשר הסכסוך עדיין
טרי, כי רק אז יש אפקט להתדיינות ולתוצאותיה. המערכת
המשפטית מכירה בבעיה הזו, ועל כן בחוק בתי
המשפט נקבע ששופט רשאי להציע פשרה לבעלי הדין,
כדי לתת פתרון מהיר יותר לצדדים, או להציע להם
להעביר את הסכסוך לדיון בבוררות. זו יכולה
להסתיים תוך זמן קצר. הוא יכול להציע להם
גישור. כל אלו הם דרכים שמטרתם לאפשר לצדדים
לצאת מהתור, לזכות בפתרון מהיר, תחת אשר לחכות
שנים לתוצאה בבית המשפט. מה
הם השינויים הבסיסיים בין משפט רגיל לבין
בוררות? משפט
מתנהל באווירה של בית המשפט, שמטבע הדברים היא
נוקשה, פורמלית, באולם שסמל המדינה מתנוסס מעל
ראשו של השופט, דבר המחייב גינונים של כבוד
והדר. לעומת זאת, בוררות יכולה להתברר בבית או
במשרד או אפילו על הדשא, באווירה נינוחה, לא
פורמלית, אולי גם תוך כדי לגימת כוס תה
ועוגה. היא נעימה יותר, בעלי הדין חשים
יותר בנוח, אולי זה תורם גם לאפשרות של השגת
הבנות אשר לא היו מושגות בבית משפט או אפילו
פשרות טובות. בית
המשפט כבול בכבלי הפרוצדורה, הוא כפוף לדיני
ראיות פורמליסטים, המקשים לא אחת על הבאת
ראיות ומסמכים, וגורמים לויכוחי סרק על
קבילות של ראיות. לעומת זאת, בבוררות בדרך כלל
משוחרר הבורר מכפיפות לסדרי הדין ולדיני
ראיות. זה מפשט את ההליך ומקל על הצדדים ועל
הבורר. עוד
תשמעו רבות על פסק דין של הבורר. זכרו כי
בוררות מסתיימת עם פסק דינו של הבורר. וזה
ההבדל בין בוררות לגישור. מה
זה גישור? גישור איננו בוררות. הוא דבר שונה
לחלוטין ואנו ברוטרי לא עושים הליכי גישור.
בגישור נפגש המגשר עם בעלי הדין, עם שניהם יחד
או עם כל אחד לחוד, ומציע להם פתרון לסכסוך
שביניהם. הוא לפעמים מדלג מאחד לשני וחוזר
לראשון ושוב לשני עד שהוא משיג את ההסכמה של
שניהם לפשרה. אין הוא נותן פסק דין. אף צד אינו
מחויב לקבל את הצעתו. אם הצליח במשימתו חותמים
הצדדים על הסכם פשרה ביניהם. אם לא הסתייע
בידו להשיג הסכמה, חוזרים בעלי הדין לבית
המשפט וממשיכים בדיון מהנקודה בה הפסיקו. המיוחד
בבוררות רוטרי לעומת בוררות רגילה- הדומה
והשונה מה
שדרוש לאדם כדי להיות בורר טוב הוא היותו
מעורה בחיי יום-יום והיותו בעל שכל ישר. אם
תוסיפו לכך גם את מומחיותו בנושא הבוררות,
והרי לכם את הבורר המושלם. בואו
ונראה כמה פשוט ויפה הוא העניין של
בוררות רוטרי. אנשי
רוטרי מייצגים בעלי מקצועות שונים. רובם
התנדבו לשמש בוררים במסגרת רוטרי. רשימת
הבוררים ומקצועותיהם מצויה בידי השופטים
שלפניהם מתבררים סכסוכים בין אזרחים. אם
לדעתו של שופט סכסוך שבפניו
מתאים לבוררות, הוא מציע לצדדים הצעה
שכמעט אי אפשר לסרב לה. מה הוא אומר להם? "אני
מציע לכם למסור את ההכרעה בסכסוך לבעל מקצוע.
אם הסכסוך למשל הוא בין רוכש דירה לקבלן על
טיב הבנייה, הבורר המוצע יהיה מהנדס או אדריכל,
אם הסכסוך הוא בין סוחרים על התחשבנות ביניהם,
הבורר יהיה רואה חשבון, וכדומה. הבוררות
המוצעת לכם לא תעלה לכם כסף. זו בוררות חינם,
שירות לקהילה על ידי חברי רוטרי. בנוסף לכך,
במקום להמתין חדשים רבים בבית המשפט עד שיגיע
תור המשפט שלכם, הבוררות בפני הבורר תסתיים
תוך זמן קצר". כאמור,
זו הצעה שכמעט אי אפשר לסרב
לה. הפרוצדורה
היא פשוטה. בעלי הדין שהסכימו להצעת השופט,
חותמים בפני השופט על הסכם למסור את הבוררות
לבורר מרוטרי. חתימת
ההסכם זהו תנאי בל יעבור, כי רק מכוח
ההסכם רוכש הבורר את סמכותו. בית המשפט
מעביר לבורר את
ההסכם ואת כתבי הטענות אשר הוגשו בבית המשפט.
הבורר מזמן את היריבים, שומע את הטענות, ואם יש
צורך- שומע עדים, ונותן פסק דין. פשוט, יעיל
ומהיר. שתי
מטרות חשובות הושגו בדרך זו: א.
ניתן סיוע לצדדים היריבים להביא את
הסכסוך שלהם לידי גמר, במהירות, במומחיות
ובחינם, כשירות רוטרי לציבור. ב.
ניתן
על ידי כך סיוע למערכת בתי המשפט להקטנת העומס
המוטל עליה. כדי
להגשים את שתי המטרות צריך שיהיה ברור: א.
הבוררות צריכה להתנהל ביעילות
על מנת לסיימה תוך זמן קצר; ב.
לא
הבורר ואף לא המועדון ולא קרן המועדון ולא
כל גוף הקשור ברוטרי מקבלים תשלום או
תרומה בכל צורה שהיא, לא ביוזמת הבורר ואף לא
ביוזמת בעלי הדין שיצאו מרוצים מהשירות שניתן
להם.זכרו: זהו כלל בל-יעבור! ג.
ההופעה
בפני הבורר היא ללא עורכי דין. מאחר ומרבית
הבוררים חברי רוטרי אינם משפטנים, אין לסבך
אותם בטענות משפטיות שעורכי דין יכולים להביא
בפניהם. מי שמתעקש להיות מיוצג על ידי עורך
דין, שיעשה זאת בבית המשפט. כללים לניהול בוררות במסגרת רוטרי לאור
הניסיון שנרכש במשך השנים שפועלת בהם בוררות
רוטרי, נקבעו עוד כמה מגבלות,
וחשוב שתשימו לב אליהן: 1. במידת
האפשר, ייקבע בכל מועדון מרכז לפרויקט
הבוררות. זה יכול להיות עורך דין או כל חבר אחר
שהוטל עליו התפקיד. הוא ישמש כתובת לקבלת
החומר מבית המשפט, עם הסכם הבוררות שחתמו
הצדדים והוא יעביר את החומר הזה לבורר שנקבע.
הבורר יזמן את הצדדים וינהל את הבוררות.
במועדון שלא נקבע בו מרכז כאמור, יועבר
החומר על ידי בית המשפט באופן ישיר לבורר
שנבחר. 2. בוררות רוטרי תהיה רק בין שני
צדדים יחידים (כלומר: חברות, שותפויות, עמותות
או תאגידים אחרים, אינם יכולים להיות צדדים
בבוררות רוטרי). 3. סכום התביעה נשוא הבוררות לא
יעלה על 100,000 ₪. 4.
הבוררות תתנהל ללא ייצוג של עורכי דין
והצדדים יופיעו לישיבת הבוררות ללא עורכי דין. 5. הבוררות תתקיים במקום מושבו של
הבורר או במקום שיקבע על ידי הבורר.
במידה ויש צורך בביקור הבורר במקום הנמצא
מחוץ למקום מושבו של הבורר יהא הבורר רשאי
להחזיר התיק לבית המשפט. 6.
הבוררות
תתקיים ע"י הבורר בהתנדבות, ללא שכר. 7. כל בית משפט יוכל להעביר סכסוכים
לבוררים שהם חברי מועדון או מועדונים הסמוכים
אליו, או לפחות לאלה שהם באותו מחוז. לא יתמנו
בוררים ממועדונים במחוז אחר, ואולם בוררות
המצריכה ביקור של הבורר במקום נשוא הדיון (כגון
בוררות הקשורה בדירה או בבית) אפשר לקבוע בפני
בורר ממועדון הסמוך למקום נשוא הדיון. 8. בורר
חייב לסיים את הבוררות תוך זמן קצר, לפי
נסיבות העניין. בורר שקיבל בוררות מבית המשפט
ואין באפשרותו לקיימה ולסיימה תוך זמן סביר,
יודיע על כך לבית המשפט מיד לאחר שקיבל את
מסמכי הבוררות ויחזירה לבית המשפט למינוי
בורר אחר תחתיו. 9. בורר
רשאי להחזיר לבית המשפט בוררות שהועברה אליו
אם היא אינה תואמת את העקרונות הנ"ל. 10. בכל
מקרה שבורר נתקל בקשיים או בבעיה משפטית
בניהול הבוררות, הוא רשאי להיוועץ ביועץ
המשפטי של רוטרי או בחבריו המשפטנים, חברי
רוטרי. לסיכום: בוררות
רוטרי נותנת לחברים את הזכות
לתת שירות אישי ישיר לקהילה. מהניסיון
שהצטבר במשך השנים ניתן לומר שהבוררים
נהנים מהאפשרות הזו, לא פחות מבעלי הדין
שקיבלו מהם את השירות. אם
לכל בורר בפוטנציה יהיו 3-4 בוררויות כאלה בשנה,
אין זה מכביד על לוח הזמנים שלו.
אם בכל מועדון יעשו 70 – 100 בוררויות בשנה,
הרי שרוטרי גם תרם תרומה נכבדה למערכת בתי המשפט וגם זכה אגב
כך בציבור אזרחים, שאולי לא
שמעו לפני כן על
רוטרי, ושמעתה הם יודעים מה זה
רוטרי והם מכירים לו תודה. רוטרי
פעיל בכל שטחי העזרה לקהילה, אם זה עזרה כספית
לנזקקים, אם זה מלגות, אם זה תמיכה במפעלים
קהילתיים ובכל דרכי פעילות
הרווחה האחרות. בכך הוא איננו יחיד. בכל קהילה
ישנם עוד ארגונים חברתיים של מתנדבים
שפועלים באותם תחומים, ותבוא ברכה על כולם.
ישנו רק תחום אחד שבו רוטרי הוא ייחודי וזה
פרוייקט הבוררות. בידיכם, חברי המועדונים
להרחיב ולהעצים פרוייקט
זה, לתפארת לכם, לתפארת למועדונכם ולתפארת
לרוטרי כולו. ברוכים
תהיו ! עלו והצליחו! תודה דברי עו"ד מרדכי שלו- חבר
מועדון רוטרי רמת השרון
"יסודות
הבוררות". התנאי
הראשון והיסודי לקיום בוררות הוא שיהיה הסכם
בין הצדדים. צריך
שתהיה הסכמה מלאה בין הצדדים לגבי נשוא ההסכם,
שהוא במקרה זה הסכמה להתדיין בפני בורר ולא
בפני בית משפט. מאחר
שמדובר בהסכמה, יחולו הכללים הבאים, הלקוחים
מדיני החוזים: א.
מפגש רצונות
יש צורך במפגש רצונות מלא של כל הצדדים
לעניין ההתדיינות בפני בורר. ב.
הסכמה מרצון חופשי
ההסכמה צריכה להיות מרצון חופשי.
אם הסכם הבוררות מושג תחת לחץ ואיומים אין
לו תוקף.
(בעלי בית קולנוע טענו שהסכימו לחתום על
הסכם בוררות רק תחת איומי שביתה מצד עובדיהם,
ולכן, מאחר וההסכם נחתם תחת לחץ ואיומים, טענו
שאין תוקף לחתימתם על הסכם הבוררות). הסכם
הבוררות
אמנם אין צורך שההסכם ייערך במסמך מיוחד
בפני עצמו ולכן ההסכמה יכולה להתגבש מתוך
מסמכים אחדים כמו התכתבויות בין הצדדים אבל
כדי למנוע ספקות, אנו נוהגים להחתים את הצדדים
על הסכם בוררות בנוסח אחיד ובאופן זה לא
מתעוררת כל מחלוקת לגבי עצם הסכמתם של הצדדים
לקיים בוררות, וכך גם מתקיימת דרישת החוק
להסכם בוררות - הסכם בכתב, למסור לבוררות
סכסוך שהתגלע בין הצדדים להסכם.
החוק דורש איפוא, שהסכם בוררות יהיה בכתב
ושהצדדים יסכימו לו. החתימה על גבי הסכם
הבוררות יכולה לשמש ראיה להסכמה כזו, אך אין
היא בלעדית. ההסכמה יכולה להיות מוכחת בראיות
אחרות, כמו עצם ההופעה בפני הבורר. התנהגות
בתום לב - עקרון-על מנחה בדיני החוזים. על
הצדדים לנהוג בתום לב בעריכת הסכם הבוררות;
כמו גם בעריכת כל הסכם אחר. קיימת
חובה כללית לקיים חוזה בתום לב (ובדרך מקובלת),
וזו משתרעת על כל שלבי הבוררות, למן עריכת
ההסכם דרך ניהול הבוררות ועד סיומה. הפרת חובה
זו עלולה להביא לידי ביטול ההסכם, ואין כל
חשיבות לשלב בו נמצאת הבוררות. אין
טעם להמשיך בבוררות, אם מסתבר שאחד הצדדים
הוטעה להיכנס לבוררות שלא היה נכנס אליה אילו
היה יודע את מכלול העובדות. לדוגמא:
היה מקרה בו הלכו הצדדים לבוררות זבל"א ("זה
בוחר לו אחד וזה בוחר לו אחר"). לאחר שעברו
למעלה משנתיים מיום עריכת ההסכם, לאחר שקוימו
ישיבות בוררות רבות ונחקרו 12 עדים, כשעמדו
הצדדים בפני ישיבת הבוררות האחרונה הסתבר
לאחד הצדדים שהיה הסכם בין הצד שכנגד לבין
הבורר שאותו צד מינה, לפיו בכל מקרה אותו בורר
יקבל סכום מסוים מן הצד שמינה אותו. בית
המשפט אישר את ביטול הסכם הבוררות בהסתמך על
הטענה שאותו צד לא מילא את חובתו הבסיסית ולא
גילה את דבר קיום הסכם זה למבקש ביטול פסק
הבוררות. לא נהג בתום לב, ואם תרצו במונח מקובל
בימינו. לא נהג בשקיפות מלאה. הסכמה
לאישיות הבורר. כאשר
מדברים על הסכמה לבוררות ולהסכם לבוררות; יש
להסכים גם על אישיות הבורר. נדרשת הסכמה של
שני הצדדים לאישיות של הבורר. במקרה זה,
צריכים למנות אדם שהצדדים סומכים על הגיונו
ועל כושרו השיפוטי, נותנים בו אמון מלא ואינם
חוששים ממשוא פנים או מפניה חד-צדדית מצידו. אם
ממנים בורר אדם שהיה קשור בעבר לאחד הצדדים,
והצדדים יודעים על כך - לא ישמעו מאותם צדדים
טענה בדבר חד צדדיות. פעמים
עושים הסכם בוררות עוד לפני שסכסוך פורץ בין
צדדים, כחלק מהסכם כלשהו שצדדים עורכים. לאחר
שפרץ הסכסוך, ובעניינים שאנו מטפלים, המדובר
בסכסוך שכבר מצא דרכו לבית המשפט, אם הצדדים
מסכימים לאישיות הבורר - מה טוב, אך קורה שאין
הצדדים מצליחים להידבר ביניהם או שאינם
מגיעים להסכמה בדבר אישיות הבורר. במקרה זה
יכולים הצדדים להטיל את תפקיד מינוי הבורר על
אדם זה. בענייננו,
בית המשפט, בהסכמת הצדדים בפניו, ממנה את
הבורר עבור הצדדים. הגדרת
הסכסוך אם
אין סכסוך אין בוררות. יש להקפיד על ניסוח מה
נשוא הסכסוך. יש
הבדל בין ניסוח כוללני למסירה לבוררות
"כל סכסוך שמתעורר בין הצדדים" לבין
"כל סכסוך בקשר עם פירוש חוזה זה" או
מצומצם עוד יותר, או "כל חילוקי הדעות בין
הצדדים כפי שהם עולים מתיק ביהמ"ש". התרשלות
הצדדים בניסוח הסכם הבוררות עלולה להיות
בעוכריהם. למשל, אם הניסוח צר מדי - עלול אחד
הצדדים לגלות להפתעתו כי הסכסוך שביקש לברר
אינו כלול בהסכם הבוררות. הסכם
הבוררות שהוכן על ידינו ונמצא בבתי המשפט,
מכוון לכך שהגדרת הסכסוך תכלול את הסכסוך כפי
שהוא מוגדר מתיק בית המשפט. במעוף
הציפור אדגים מס' עניינים שניתן או שלא ניתן
למסור להכרעת הבוררות? *
עניין בלתי חוקי במישור הפלילי- לא ניתן
לשמש נושא להסכם בוררות. הרעיון הוא לא להסתיר
בדרך זו של בוררות, עבירות מן השלטונות
המוסמכים וכן שמירה על זכויות הנאשם (אי הפללה
עצמית; זכות להיות מיוצג ע"י עו"ד וכדומה). *
עבירות פליליות שאין לציבור עניין בהן-
כמו פרסום לשון הרע או השמצת רכוש - הסכם
בעניין זה יכול לשמש נושא להסכם בוררות. *
סכסוך אזרחי בצד עבירה פלילית - ניתן
להעביר לבוררות.
למשל ראובן גנב חפץ משמעון. זו עבירה
פלילית, אולם בצידה קיימת חבותו של ראובן
להשיב את הגניבה ולפצות את שמעון על הנזק
שנגרם לו.
הצד הפלילי של עניין זה אינו יכול לשמש
נשוא לבוררות, אולם בצד האזרחי רשאים הצדדים
למסור לבורר. *
ענייני בעלות במקרקעין- כאשר משמעות
ההחלטה היא לא רק בין שני הצדדים המתדיינים,
אלא ההחלטה מחייבת גם צדדים שלישיים שאינם צד
לבוררות - נושא זה לא ניתן להתדיין בו במסגרת
בוררות, אלא יש לקיים לגביו התדיינות בבית
משפט. *
לעומת זאת, סכסוך בדבר חלוקת מקרקעין -
יכול להתברר במסגרת בוררות. *
ענייני מעמד אישי של גירושין - לבתי הדין
ולא בבוררות, והסכם בין בני זוג על גירושין
אינו תופס כל עוד לא אושר ע"י בית הדין
הרבני. *
יחסי עובד-מעביד- זו מערכת מיוחדת שאף היא
איננה ניתנת להכרעה בבוררות.
מדובר בתחום המשפט המגן על זכויות
העובדים, הצדדים אינם יכולים לוותר על זכויות
המוקנות להם עפ"י חוקים אלה ולכן גם לא ניתן
למוסרם לבוררות. הגדרת
דרכי ניהול הבוררות - כללי המשחק במגרש שנקרא
בוררות.
ככלל הבורר אינו חייב לנהל את הבוררות
בהתאם לסדרי הדין הנהוגים בבתי משפט.
עם זו, מומלץ לנהוג באופן כללי בעקבות
סדרי דין אלה, שכן בעקרונות הקבועים בסדר הדין
המחייבים בית משפט, יש משום שמירה על עיקרי
הצדק הטבעי.
סדרי הדין המקובלים הם אלה:
א.
בתחילה התובע פותח בטיעוניו ומביא עדים
("חקירה ראשית").
ב.
הנתבע חוקר עדי התביעה ("חקירה נגדית").
ג. התובע
שוב חקר את עדיו לגבי נקודות שהתעוררו בחקירה
שכנגד ("חקירה חוזרת").
ד. הנתבע
מעלה טענות הגנתו וחוקר עדיו חקירה ראשית.
ה. התובע
חוקר עדי הנתבע חקירה נגדית.
ו. הנתבע
חוקר עדיו חקירה חוזרת.
ז. הנתבע
מסכם פרשת הגנתו.
ח. התובע
מסכם פרשת תביעתו. סדרי
דין אלה הם בגדר הנחיה בלבד, ומאחר והבורר
איננו כפוף לסדרי דין אלה, רשאי הוא לשנותם
לפי ראות עיניו. דיני
ראיות - בנוסף לכללי ניהול הבוררות עצמה, ישנם
כללים איך כל צד מציג את טיעוניו ומוכיח אותם.
מבתי המשפט הכללים מאוד ברורים ונוקשים.
בעניינים המובאים בפנינו, בוררי הרוטרי,
איננו חייבים להיות יודעי חוק, ולכן לא נדרש
מאתנו להקפיד על הלכות הראיות באותה מידה
שבית משפט היה נוהג. (למשל, הגשת מסמכים באמצעות עדים שערכו
אותם מסמכים, איסור עדות מפי השמועה וכד').
(עדויות בע"פ נגד מסמך בכתב). -
מכאן שהבורר יכול לנהוג בנושא הפרוצדורה
לפי מיטב שיפוטו, ובלבד שישמור על עקרונות צדק
טבעי. -
בהסכם הבוררות שערכנו, קבוע במפורש, כפי
שהחוק מאפשר, שהבורר איננו קשור בדין המהותי,
בדיני הראיות או בסדרי הדין הנהוגים בבתי
המשפט.
הוראה זו מאפשרת לבורר לקבל ראיה גם דברים
שלא היו מתקבלים כראיה בביהמ"ש, כמו למשל
שמיעת עדות בע"פ נגד מסמך בכתב; קבלת עדויות
שמיעה וכד'.
אבל יחד עם זאת, הוראה זו אינה מכשירה
קביעה עובדתית של הבורר שלא נתמכת בחומר
הראיות, וכמובן שלא תכשיר פגיעה בכללי צדק
טבעי.
פעמים אפשר למצוא שהבורר הוסמך לפסוק "לפי
מצפונו" או "לפי ראות עיניו" בלבד, אזי
הבורר יוכל לפסוק לפי אומדנו, ללא כל ראיות על
כך. *
לגבי הדין שיחול, הצדדים יכולים לקבוע
כרצונם, איזה דין יחול על הבוררות או לפטור את
הבוררות מתחולת כל דין שהוא.
כאמור, בנוסח הסכם הבוררות שלנו, פטורים
הבוררים כמפסיקה לפי דין מהותי כלשהו. שכר
הבורר ככלל, הבורר זכאי לקבל שכר עברו מילוי
תפקידו כבורר, אלא אם כן הצדדים הסכימו עמו
במפורש שיכהן בלא שכר, כדוגמת ההסדר שלנו,
בוררי הרוטרי, כפי שמצוין במפורש בהסכם
הבוררות שערכנו. ברמה העקרונית, מעצם המינוי של בורר,
משתמעת התחייבות לשלם לבורר עבור פעולתו,
לפחות בבוררויות עסקיות ומסחריות. החוק קובע את זכותו של בורר לשכר, כאשר שכר
כולל גם הוצאות הבורר. הבורר יכול לנקוב בסכום של הוצאות
הבוררות לרבות שכר הבורר, ולקבוע מי יהא חייב
בתשלומו, הוא יכול להורות על מתן ערובה שתבטיח
את תשלום הוצאותיו. אפשר לגבות שכר בוררים בבת אחת- את הסכום
כולו בתום הבוררות; לשיעורין תוך כדי ניהול
הבוררות; או קביעת סכום שישולם בתום הבוררות
בצירוף תשלום עבור כל ישיבה וישיבה. הבורר יכול לעכב תחת ידו את פסק הבוררות
עד שיקבל את שכרו. הבורר הוא שקובע את שכרו, אבל כדי למנוע
ויכוחים על השכר בשלב מאוחר של הבוררות, רצוי-
וכך נהוג, לקבוע מראש את שכרו של הבורר או את
הדרך בה ישולם. אם בורר דורש סכום מוגזם, מוסמך ביהמ"ש
לבקשת אחד הצדדים להפחית מהשכר את הסכום
המופרז. מהו שכר מוגזם? - זה נקבע לא עפ"י ערכים
של השכר שתידרש, אלא עפ"י ערכים יחסיים -
היחס בין השכר לתמורה. את שכר הבורר יש לאמוד לפי כובד המחלוקת
וערכה הממוני וכובד האחריות שבהכרעתה (כך קבע
ביהמ"ש בעניין שפירא ע"י השופט חריש). -
אציין כי אין אחידות בגישה לגבי הערכת
השכר המגיע - האם היא
צריכה להיות לפי שעות עבודה? לפי היקף התביעות
בבוררות? לפי היקף הסכום הפסוק?
בענייננו, כפי שהזכרתי קודם, הבוררות
מתקיים על ידינו, בהתנדבות בלא שכר כך שהדברים
שהשמעתי נועדו לידיעה כללית בלבד ולא משמשים
לענייננו. הבורר
- אישיות הבורר
מיהו בורר? מי יכול לשמש בורר? האם
נחוצות לו תכונות מסוימות או נתוני פתיחה
מסוימים?
כפי שאזכרתי קודם, הבורר יכול להיבחר ע"י
הצדדים לסכסוך; ע"י צד שלישי שהצדדים
מינוהו לצורך בחירת הבורר; או שבימ"ש ממנה
את הבורר שידון ויפסוק בבוררות בין צדדים
לסכסוך. -
הבורר אינו נדרש, בדרך כלל, להיות בעל
כישורים מסוימים כלשהם. כל אדם הניחן בהגיון
ישר, בחוש צדק ובשכל ישר, יכול להתמנות כבורר,
אפילו יהא אנאלפבית (כך מצאתי שנאמר בפס"ד
סולמי נ' שלדן משנת 1946). לא נדרשת מהבורר השכלה
משפטית; אך מצפים ממנו שיהיה בעל הבנה בתחום
הסכסוך וכן שיפעל באובייקטיביות ובנאמנות
מלאה כלפי כל בעלי הדין. -
אולם, יש מקרים בהם נודעת חשיבות לידע
המקצועי של הבורר. בית המשפט בבואו למנות מי
מאתנו חברי הרוטרי כבורר, מביא בשיקוליו מה הם
השאלות השנויות במחלוקת ואת הצורך בידע
מקצועי לשם פתרונן. למשל שאלות של מדידה
– מודד, שאלות של שמאות- שמאי, שאלות של
חשבונאות - רו"ח וכיוצ"ב. מובן מאליו שיש יתרון רב במינוי אדם
שידיעותיו המקצועיות בנושא הסכסוך תאפשרנה
לו להעריך כראוי את החומר שיובא בפניו. במקרה אחד כשהסכסוך היה בין רופא לבין ביה"ח,
מינה ביהמ"ש רופא כבורר, למרות סבך שאלות
משפטיות שהיו כרוכות בבירור העניין; במקרה
אחר, מונה מהנדס ולא משפטן. מה
נדרש מבורר במהלך ניהול הבוררות?
-
בראש ובראשונה יכולתו להיות אובייקטיבי.
הצדדים צריכים להיות משוכנעים שהבורר
יכול להיות אובייקטיבי, ולא מוטה לטובת אחד
הצדדים, ויוכל לפסוק בהגינות על סמך הראיות
והטיעונים שיובאו בפניו ולא יביא בחשבון
שיקולים זרים. כיצד
ניתן ללמוד על חוסר אובייקטיביות של בורר-
שאלות שכל אחד מכם אם יהיה בורר חייב לשאול
עצמו מיד עם קבלת המינוי. *
מאחר ובורר חייב לפסוק בלא משוא פנים - הרי
בורר שיש לו עניין בתוצאות הבוררות אינו
מתאים לכהן כבורר. *
קשר לאחד הצדדים טרום הבוררות- עצם קיום
יחסים כאלה בעבר אינו מהווה פגם, ובלבד שכל
הצדדים יודעים מראש על מערכת יחסים זו,
ושיחסים אלה לא יגרמו למשוא פנים של הבורר
כלפי אחד הצדדים.
ראוי שהבורר המיועד יצביע בפני הצדדים על
אותם קשרים, ואם למי מן הצדדים יש הסתייגות
מכך, אותו אדם לא יכול לשבת כבורר באותו ענין.
שקיפות. -
אין די בקשר סתמי בלבד עם אחד הצדדים, כדי
לפסול בורר, יש צורך באפשרות קרובה למדי שקשר
זה ישפיע על פסיקתו של הבורר. קשר
לאחר תחילת הבוררות
אם לאחר מינוי אדם כבורר, נוצר קשר בינו
לבין אחד הצדדים - העובדה שחדל להיות
אובייקטיבי ושעשוי להיות לו משוא פנים, יכולה
להיות סיבה טובה לבקש מביהמ"ש להעבירו
מתפקידו. כך למשל אם הפך להיות חבר בהנהלה של
אחד הצדדים לדיון; או שהפך להיות מעונין אישית
בנשוא הסכסוך לאחר שהמחלוקת הועברה אליו. התבטאויות
בבוררות
בורר
המשמיע תוך ניהול הבוררות דעות המעידות
בבירור על נטייתו לפסוק לטובת צד אחד, מצביע
על חוסר אובייקטיביות מצידו, ומצדיק בכך בקשה
להעברה מתפקידו. חייב הבורר לנהוג בריסון ובאיפוק, להימנע
מהערות מיותרות ומגערות שאינן במקומן. אסור לפתוח פתח להיווצרות רושם מוטעה שמה
הגעתם כבר למסקנה סופית עוד בטרם הסתיימו
ההליכים בפניכם. גם כאשר אתם מחליטים לנווט את הדרך בצורה
עניינית ונמרצת, אין צורך בפרשנויות ובהערות
לוואי. ריסון, ריסון ושוב ריסון, יאה לניהול
בוררות. ככל שהריסון רב יותר, תגבר מראית פני
הצדק ואתם תזכו להערכה ולכבוד רב יותר והרגשת
בעלי הדין תהא טובה יותר. על הבורר להתנהג בתום לב וביושר בניהול
הבוררות, אובייקטיביות וחוסר משוא פנים. לנהל את הבוררות בנינוחות מצד אחד אך
ביעילות מצד שני, שלא תפגע בנינוחות, איזון
עדין ביניהם. לאפשר לכל צד להביא את טיעוניו וראיותיו,
ולא לחסום אותו - פן יווצר הרושם לאותו צד,
שגרסתו לא נשמעה כראוי ולא אפשרו לו להביא את
כל התימוכין לעמדתו. ביטול
פסק בורר
*
עילה ביטול פסק-בורר הקבועה בחוק, אחת מ- 10
עילות לביטול פסק בוררות - כאשר לא ניתנה לבעל
דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא
ראיותיו. ולכן, יש ליתן לכל צד את האפשרות
להעלות את טענותיו ולהוכיחן.
אין לשמוע עדי צד אחד מבלי לתת לצד האחר את
האפשרות לחקרם. אין לקבל מסמכים הקשורים
בבוררות בלא להציגם לצדדים כדי שיוכלו להגיב
עליהם, ואין לסיים את הדיונים באופן מפתיע
מבלי להודיע על כך לכל הצדדים מראש, תוך שלילת
האפשרות מהם להביא את כל עדויותיהם.
כללי הצדק הטבעי שלפיהם יש לנהל הבוררות,
גם אם הבורר משוחרר מכללי הפרוצדורה הנוהגים
בביהמ"ש, דורשים ששני הצדדים יוכלו להשמיע
הערותיהם לגבי חומר הראיות ולגבי כל ענין
היכול להוות נושא להחלטה מצד הבורר. -
שחרור מכללי הפרוצדורה ומכללי הראיות,
אינו מתיר לבורר לשמוע עד שלא בנוכחות הצדדים,
או בנוכחות צד אחד בלבד, אלא אם הצד שכנגד
הסכים לכך מראש. עילה נוספת מבין
10 העילות לביטול פסק בורר, היא כאשר בורר פועל
ללא סמכות או כאשר הוא חורג מן הסמכות הנתונה
לו עפ"י הסכם הבוררות. ומכאן שהבורר חייב לדון ולפסוק אך ורק
במסגרת הסמכות לסכסוך שנתנו בפניו הצדדים, עפ"י
הסכם הבוררות. אם לשם דוגמא הסמיכו הצדדים בורר לדון
בסכסוך כספי א', אין לו סמכות לדון ולהכריע
בסכסוך כספי ב', ואם עשה כן, חרג מסמכותו ופסק
הבוררות ככל שהוא נוגע להכרעה בסכסוך כספי ב'
יבוטל ע"י ביהמ"ש. לכן יש להקפיד ולזכור היטב את גדר הסמכות
שניתנה לבורר במסגרת הסכם הבוררות, לא לחרוג
מגדר הסמכות ולפסוק את פסק הבוררות אך ורק
בגדר הסמכות שנמסרה לבורר. פסלות בורר / פסילה עצמית ופסילה ע"י
בימ"ש
-
כהונת בורר יכולה לבוא לקיצה עם התפטרותו.
די שהבורר יודיע על כך לצדדים.
כאשר בורר מונה לתפקיד והבוררות החלה, לא
יוכל בעל דין לפטר את הבורר, והסמכות להסיר
בורר מכהונתו מוענק בחוק רק לביהמ"ש. החוק
מונה 3 מקרים בהם יש לביהמ"ש סמכות להעביר
בורר מתפקידו: א. הבורר
אינו ראוי לאמון הציבור.
כזכור, בורר שמונה לתפקיד והסכים למינוי-
חייב לנהוג כלפי כל בעלי הדין בנאמנות ואין כל
חשיבות למי מינה אותו. אם הבורר התנהג בצורה
השוללת את אמונו של אחד הצדדים- יכול הלה
לפנות לביהמ"ש בבקשה להעבירו מתפקידו. ב. התנהגותו
גורמת לעינוי דין
התנהגות הבורר גורמת להארכת משך הדיונים
בצורה מענה. אחת ממטרות הבוררות היא להביא
סכסוך שבין צדדים לידי סיום מהיר. עיכובים
שונים בניהול תקין ושוטף של הבוררות אינם
מסייעים בהשגת מטרה זו אלא להיפך - גורמים
לעינוי דין לצדדים.
נמשכת הבוררות הרבה למעלה מהמצופה, ובלי
כל יחס לכמות העדויות והראיות המובאים בפני
הבורר - יש בכך משום גרימת עינוי דין מצד הבורר. ג.
נבצר מהבורר למלא את תפקידו
ביהמ"ש העליון קבע כי כוונת המחוקק היא
שהבורר צריך להיות מוכשר למלא את תפקידו
בהתאם לעקרונות החלים על דיון של בוררות.
מוכשר - פירוש הדבר גם שתהיה לו היכולת,
ושיכולת זו תהיה תלויה ברצונו הוא ולא ברצון
אחרים, אשר לבורר אין שליטה עליהם.
חוסר אפשרות זמנית, כגון שהבורר חלה במחלה
ממושכת, עשוי גם הוא להצדיק פיטורי בורר, ואין
צורך בשלילת כשירות תמידית דווקא. אין כל ספק שכל אחד ואחד מחברי הרוטרי
באשר הם בארץ, ראויים לשפוט את העם "בדבר
הקטן" כדברי המספר התנכי, והרי כולנו אנשי
חיל, יראי אלוהים, אנשי אמת ושונאי בצע. הצגת
בוררות הלכה למעשה – בוררות רוטרי
נכתב
ע"י עו"ד נ/ל יצחק פרוינד ממועדון רמת
השרון, עפ"י מעשה שהיה.
המשתתפים
בהצגה:
כבוד
השופט שלי טימן- שופט בית המשפט המחוזי בתל
אביב בתפקיד הבורר. נ/ל
אליעזר קינרייך- מועדון רמת השרון- בתפקיד עו"ד
שלומיאל רשלני. נ/ל
אורי להב- מועדון רמת השרון- בתפקיד מר אברהם
גזלני. רוטרינה
מיקה גלבר- בתפקיד הגברת ברכה חמדני. נ/ל
מאיר דנקנר- מועדון רמת השרון בתפקיד מר מנשה
תמימי. כדי
לקרב את נושא הבוררות ולעשותו ידידותי למשתמש
ולסביבה, רצינו להדגים בפניכם מעין הליך של
בוררות המבוסס על מעשה שהיה.
להלן העובדות שאינן שנויות במחלוקת:
●
שרה ומנשה תמימי,
אחות וחקלאי על פי מקצועם, הורים ל- 4 ילדים
התגוררו בדירה בבית משותף, במשכנות
אומללים, בעיר בית שמש תחתית. ·
שרה ומנשה תמימי ביקשו לשפר את תנאי מגוריהם ולצרך
זה התענינו ברכישת מגרש במושבה מזכרת שמחה
במטרה להקים עליו "בית קטן במושבה". ·
מתווך
מחברת "שני אחוז נכסים בע"מ",
הפגיש את בני הזוג תמימי עם מר אברהם
גזלנוביץ אשר הציג עצמו כבעלים של מגרש במזכרת
שמחה. ·
לאחר מו"מ קצר הגיעו המוכר והקונים
להסכמה על מחיר המגרש ועל תנאי תשלומו ומיד
לאחר מכן שכרו הצדדים, יחדיו, את שרותיו של עו"ד
שלומיאל רשלני. ·
עו"ד רשלני ערך עבור הצדדים חוזה מכר; מחיר
המגרש שולם במלואו למוכר וכל צד שילם את המסים
שהוטלו עליו על פי הדין ועל פי החוזה. ·
מיד
ובסמוך לאחר תשלום מלוא מחיר המגרש, בנו עליו שרה
ומנשה תמימי את בית
חלומותיהם ועברו להתגורר בו. ·
שרה ומנשה תמימי בנו את ביתם רק לאחר שקיבלו היתר
בניה מהמועצה ·
חמש
עשרה שנים תמימות התגוררו שרה ומנשה תמימי
בבית חלומותיהם, עד אשר בבקר סגרירי אחד, הביא
להם הדוור,- הדואר בא היום, באוטו האדום הביא
להם מכתב-, כתב תביעה!
הואיל וזה לא היה ממס ההכנסה הם פתחו את
המכתב וממנו למדו הדברים המדהימים הבאים: ·
כי המגרש אותו
רכשו במיטב כספם ועליו בנו את ביתם איננו, ולא
היה מעולם, בבעלותו המלאה של אברהם גזלנוביץ;
·
כי
אברהם גזלנוביץ, אשר מכר להם את המגרש
בשלמותו, היה למעשה הבעלים של שליש מהמגרש
בלבד; ·
כי
הבעלות בשני שליש המגרש הנותרים היא של הגב'
שרה ברכה חמדני; ·
כי הם נדרשים, על ידי הגב' ברכה חמדני,
לפנות הבית לאלתר ולמסור החזקה, את המגרש, את
בית חלומותיהם לאחר 15 שנות מגורים, לגב'
ברכה חמדני; ·
וכי
הם נדרשים לשלם לגב' ברכה חמדני דמי שימוש
ראויים בסכומים אסטרונומיים. עולמם
של שרה ומנשה תמימי חשך!!! שרה
ומנשה תמימי והגב' ברכה חמדני, התייצבו לדיון בפני כבוד השופט "מצליח
שמחוני" בבית משפט השלום בחדרה עילית. על פי דרישת ה"ה תמימי צורפו
לתביעה צדדים נוספים הלא הם: אברהם גזלנוביץ, עו"ד שלומיאל
רשלני והמועצה המקומית מזכרת שמחה. כל
הצדדים נתנו הסכמתם לכבוד השופט "מצליח
שמחוני" להעביר הסכסוך להכרעה בפני הבורר
חכמון רוטריון, חבר מועדון רוטרי עין
הבורר וזאת במסגרת פרויקט "הבוררות
בהתנדבות" של תנועת הרוטרי. כל הצדדים חתמו על הסכם בוררות. הבורר:
שמי חכמון רוטריון ואני מוניתי לשמש
כבורר בסכסוך שנתגלע בין
אני מבקש מכל אחד מהצדדים שיואיל להציג את
עצמו; ובטרם יעשו כן אני מבקש להעיר כי אין
התייצבות מטעם המועצה המקומית מזכרת שמחה. הגב' ברכה חמדני: שמי ברכה חמדני
- שמי הקודם היה ברברה
געלט פ ר ע ס ע ר.
אני התובעת בתיק
זה. אני רשומה כבעלים של שני שליש מהמגרש עליו
בנו שרה ומנשה תמימי את ביתם. הבורר: מר תמימי נא הצג עצמך. מנשה תמימי: שמי מנשה תמימי,
אני חקלאי על פי מקצועי ואני ביחד עם רעייתי הבורר:
מר גזלנוביץ בבקשה. אברהם גזלנוביץ: שמי אברהם
גזלנוביץ גם אני חקלאי על פי מקצועי. הבורר: אחרון
אחרון עו"ד שלומיאל רשלני. עו"ד שלומיאל רשלני:
שמי שלומיאל רשלני, אני בעל רישיון
לעריכת דין מזה הבורר:
אכן, לכל איש יש שם!!!
בתיק שבפני מצוי חמר רב הכולל, בין היתר,
כתבי טענות, חוות דעת של שמאי על שווי המגרש
ומסמכים נוספים. האם מי מהצדדים מבקש להזמין
עדים או להוסיף דברים מעבר לחמר המצוי בפני?
הצדדים
כולם: אנו מבקשים להעיד ולהוסיף טעונים; אין
לנו עדים מלבדנו. הבורר:
אני מפנה תשומת לבכם לזכות הנתונה לכם
לחקור בחקירה נגדית
הגב' ברכה חמדני את מוזהרת להעיד אמת
אחרת את צפויה לעונשים הקבועים בחוק. הגב' ברכה חמדני: אני ירשתי שני
שלישים מהמגרש הנמצא במזכרת שמחה, מבן דוד
אחי סבתי; והייתי קשורה אליו בקשר נפשי עמוק. הבורר:
הגב' ברכה חמדני עם מי היית קשורה בקשר
נפשי עמוק, עם בן דוד אחי סבתך או עם המגרש?! הגב'
ברכה חמדני: בעיקר עם המגרש. הבורר:
הבינותי, הבינותי, הואילי להמשיך. הגב' ברכה חמדני: לפני כשנה ערכתי
"בקור שורשים" במזכרת שמחה ונדהמתי
לגלות כי על המגרש נבנה בית. במשך עשרות שנים
גידלו על המגרש גידולים חקלאיים, בעיקר כוסברה. אברהם
גזלנוביץ
הוא קרוב משפחה שלי והוא היה הבעלים של שליש
מהמגרש בלבד.
אפשרתי לגזלנוביץ לעבד את המגרש
ולגדל עליו בעיקר כוסברה. לא
העליתי על דעתי כי גזלנוביץ יציג עצמו
כבעלים של המגרש כולו וימכור גם את חלקי בו. אחיין
של שכננו עובד במשרד של עורכי הדין תחמני,
גרידי ושות' והוא יעץ לי להגיש תביעה כנגד ה"ה
תמימי, המחזיקים במגרש. הבורר:
נא פרטי דרישותיך. הגב'
ברכה חמדני:
אני דורשת: א) פינוי
הבית על ידי תמימי. ב) מסירת
החזקה בבית לידי. ג) דמי שימוש
בחלקי במגרש לתקופה של שבע השנים האחרונות;
וזאת על פי הערכת שמאי שהגשתי. לחילופין,
אני תובעת שני שלישים משווי המגרש נכון להיום
וכן דמי שימוש, והכל על פי הערכת השמאי האמור.
הבורר:
מדוע לא תבעת את גזלנוביץ? הרי לטענתך
הוא זה שגזל ממך את המגרש? הגב' ברכה חמדני: אני פעלתי על פי
עצתם של עורכי הדין תחמני, גרידי ושות'.
הבורר:
מר תמימי, גם אתה מוזהר להגיד אמת אחרת
אתה צפוי לעונשים הקבועים בחוק. מנשה תמימי:
כב' הבורר, אנכי רעייתי וילדינו, הננו
הקורבנות בתיק זה, למרבה הצער אנו מוצאים
עצמנו בתפקיד הנתבעים דווקא. קניתי
מגרש דרך משרד תווך מוכר וידוע ולא בשוק
הפשפשים. נאלצתי
ללוות כספים רבים כדי לשכור את שרותיו של עורך
דין. עורך הדין אמנם מבין ללבי ומזדהה עם
טענותי, אך אין הוא יכול להעריך בודאות כיצד
תסתיים ההתדיינות.
כב'
הבורר, מזכרת שמחה היא מושבה קטנה, ומאז
שנודע הספור ברבים כולם לועגים לי. מחצית
מאנשי המושבה קוראים לי אחורי
גבי "שליש מנשה" והמחצית האחרת מכנה אותי
"מנשה שליש". כב'
הבורר הייתי מתגבר על הכל, אך אשתי הפולניה
מסתובבת סהרורית בבית וצועקת לעברי: הבורר:
אברהם גזלנוביץ צורפת לתביעה על ידי
תמימי, שמעת את דברי התובעת והנתבע, עתה
הגיע תורך להעיד. רק
לאחרונה נודע לי כי הגב' ברכה חמדני רשומה
כבעלים של שני שלישים מהמגרש. כב'
הבורר, חלפו למעלה מ- 15 שנים מאז שמכרתי את
המגרש לתמימי וכפי שלמדתי מעורך דיני
תביעות מתיישנות בתום שבע שנים!!! הבורר:
עו"ד שלומיאל רשלני הגיע תורך להעיד.
גם אתה מוזהר להעיד אמת אחרת תהיה צפוי
לעונשים הקבועים בחוק. עו"ד שלומיאל רשלני: ראשית, אני
מבקש להשתתף בצערה של משפחת תמימי ושולח
מכאן גינוי חריף לגזלנוביץ, אשר הכשילני. הבורר:
תמו העדויות ועלי לכתב עתה את פסק הבורר. ובכן
מי רוצה להיות בורר?! נסו לבדכם ליתן פסק בורר
ולאחר מכן להשוותו לפסק הבורר שניתן. אכן
זהו מקרה קשה ויוצא דופן. שקלתי בכובד ראש את
כל טענות הצדדים ולאחר שבחנתי את החמר שבפני
הנני פוסק כדלקמן: א.
לכיסוי מלא
וסופי של תביעותיה ותמורת העברת חלקיה במגרש לתמימי,
תקבל הגב' ברכה חמדני את הסכום השווה ל-
100,000$ לפי השער היציג של הדולר ארה"ב ביום
התשלום. ב.
הסכום האמור
ישולם באופן הבא: (1)
גזלנוביץ ישלם
סך השווה 90,000$ (תשעים אלף דולר ארה"ב). (2)
עו"ד
רשלני ישלם סך
השווה ל- 8,000$ (שמונת אלפים דולר ארה"ב). (3)
המועצה
המקומית תשלם סך השווה ל- 2,000$ (אלפיים דולר ארה"ב). ג. (1) גזלנוביץ ישלם לתמימי סך השווה
ל- 5,000$ (חמשת אלפים דולר ארה"ב) עבור השתתפות
בהוצאותיהם. (2)
עו"ד
רשלני ישלם
לתמימי סך השווה ל- 1,000$ לאותה מטרה. ניתן
והודע היום 14.11.2003
_______________
חכמון רוטריון
בורר
תודה רבה! לסיכום
החומר
והמידע שניתן ביום העיון הנו "על קצה המזלג"
אך הינו
|
|
|
